אני יכולה לצייר אך אינני יודעת
- Ofri Zer
- Sep 17, 2017
- 1 min read
השיר הראשון שהלחנתי לפני כמה שנים (לינק מצורף). מילים של נתן זך, שאני הרשיתי לעצמי רק לשנות מלשון זכר ללשון נקבה. אז נזכרתי השבוע בשיר הזה כי חשבתי על המילים שלו והבנתי שאנחנו "יכולים" לעשות כל דבר שרק נרצה. גם אם איננו "יודעים" איך לעשות אותו. ושדווקא לפעמים ידע רב בתחום מסויים עוצר אותנו מלהיות מסוגלים לעשות אותו, כי הוא נהייה יותר שכלתני ופחות רגשי וספונטני. פחות מהלב. ויש בו יותר ציפיות ובכך גם יותר מעצורים.
למדתי לנגן בפסנתר המון שנים ולכן במשך שנים הרגשתי שאני לא באמת יכולה לנגן. עד שהתחלתי לאלתר והחלטתי שאנגן כמו מישהו שלא יודע כלום. לתת לאצבעות לטייל כאילו הן לא הכירו את הפסנתר מעולם.
ובסוף השבוע האחרון נתתי לעצמי מתנה לכבוד גיל 33 שיגיע עוד יומיים- אספתי את חבריי הטובים וביחד איתם התחלתי לצייר, כי כל החיים פחדתי לצייר. מתוך פחד לעשות דברים סתם ככה מהבטן, בלי שאני יודעת באמת לעשות אותם ואיך תיראה התוצאה. פחד ללכת בדרכים לא סלולות. אז מבחינתי זו שנה שהתחילה בהליכה בדרכים בכלל לא סלולות ובהתנסויות שהרגשתי שאני כשלון בהן ושהיום אני מעיזה ללכת בהן ולא מפחדת מהתוצאה. אז אני מודה לכמה אנשים מאוד יקרים שאני לא צריכה כיוון ומטרה כדי לדעת שאוכל ללכת איתם בכל דרך, לקפוץ איתם לכל מים, לטפס על הרים, לוותר על המון שעות שינה כדי להרוויח זמן איתם. לסמוך על כך שהם תמיד איתי בדרך. אחחחח איזו שנה זאת תהיה אם היא התחילה ככה!!! שנה טובה חברים יקרים.
Comments