הטמפו הפנימי שלי

שיעורי פסנתר כהזדמנות לפיתוח הרגלי למידה ולהיכרות עם ה"טמפו" האישי של כל תלמיד. "טמפו" (באיטלקית: זמן, תנועה, מהירות) הוא מונח מוזיקלי המגדיר מהירות של כל יצירה מוזיקלית. גם לנו, בני האדם, לכל אחד טמפו אישי משלו. לצערם של חלק מאיתנו אנו חיים בעידן לא סובלני כלפי אלה שהטמפו שלהם רגוע יותר. בביה"ס יושבות להן 30+ נפשות בכיתה, כל אחת עם טמפו משלה, שחייבות כולן להתאים עצמן לטמפו המשוגע שהמערכת מכתיבה להן. נפלה בחלקי הזכות לפגוש נפשות מתוקות אלה אחד על אחד בשיעורי פסנתר ובמפגשים מגלים כל מיני גילויים שמסייעים למציאת הטמפו האישי הנכון לכל אחד ולפיתוח הרגלי למידה מותאמים אישית: - תלמידה אחת כבר מתקדמת עוד ועוד עמודים בחוברת ללא בקשתי וכבר מספרת לי מה הם התווים המסובכים האלה בדף, כי פיענחה אותם לבד. לי נותר להקשיב, לאשר או לתקן אבל היא עובדת בעצמאות. יודעת בדיוק כמה ואיך היא רוצה. - תלמיד אחר הבין שעדיף שילמד כל שבוע יצירה אחת ממש טוב מאשר שלוש יצירות "ככה ככה". - תלמידה אחרת הבינה שלרוב, יצירה שנראית לה מאוד מסובכת- זה רק בגלל חלק מאוד קצר ומאתגר מתוך היצירה ושצריך להתמקד בחלקים קצרים כל פעם. - תלמידה אחרת הבינה שאם היא תשיר את השיר שהיא מתקשה ללמוד בפסנתר הרבה פעמים- המנגינה תיכנס לה לראש יותר טוב וכך תצליח גם לנגן אותה ביתר קלות. ובשיעור שרנו ביחד והתרגשתי עד דמעות כשאחרי חצי שעה, עם אותן שמונה תיבות- היא הצליחה גם לנגן אותן מצויין! ועוד ועוד. אין סוף לגילויים. וחשוב להיות מכילים ומאפשרים כדי לתת להם לגלות אותם בעצמם ולהתחבר לטמפו הפנימי שכל כך נכון להם.