על נון קונפורמיזם ועל הרצון להיות קצת קונפורמיסטית

כמה פסקאות על זה שנולדתי וגדלתי לא קונפורמיסטית, ועל החלום שלי להיות קונפורמיסטית בגלגול הבא ועל מה שביניהם (שזה בעצם ממש כאן ועכשיו).

אז כבר שנים אחד העוגנים שמחזיקים אותי בעולם זה הידיעה שאני קצת חיה אחרת ושהבחירות שלי פחות שגרתיות, ושזה מוריד ממני המון מחוייבות כי כל מי שסביבי די הבין כבר שאני חיה בדרך שלי ועושה מה שבא לי, ואני ממש רגועה שמגלים הבנה סביב זה שאני לא רוצה ובגדול גם לא מסוגלת או מתעניינת להתיישר לפי הנורמה. כאילו.. הדבר הזה הוא גדול ממני ולא בשליטתי ואין צורך להתערב לי בזה. כזו אני.

אם נהייתי טבעונית- אז כבר גם הודעתי למשפחה שאני לא מגיעה לאירועים שיש בהם על האש.

אם אימצתי חתול- אז כבר להפוך אותו לדבר הכי מרכזי בחיי עד כדי לוותר על כל מיני אירועים חברתיים רק כי הוא בתקופה קשה והוא צריך אותי (ברור...שבעצם גם אני ממש צריכה אותו, היצור הזה הציל אותי כשאני הצלתי אותו).

אם הצבעתי תמיד לשמאל- אז ככל שהאוכלוסיה הולכת יותר ימינה אני הלכתי לשמאל עוד יותר קיצוני.

אם נכנסתי למערכת יחסים שמרגישה משמעותית אז מלכתחילה להודיע שאני לא מתחייבת ושאני בכלל לא רוצה ושאני מבינה שאני רוצה משהו, לא יודעת מה כן אבל בוודאות-- לא את מה שיש לכולם.

ולהביא ילדים לעולם- זה ממש לא מובן מאליו ויש לי תשעה אחיינים וחתול וזה נשמע לי כמו מספיק אבל אני לא בטוחה ואיך בכלל אפשרי להיות בטוחים במשהו כל כך מחייב. בכלל כל מה שמחייב זה דבר מאוד מסובך מבחינתי.

סדרי עדיפויות-- באיזה מקום עבודה אני בוחרת לעבוד? זה שהכי קרוב לים (שום שיקולים מקצועיים.. חח ממש ככה!! לשמחתי מסתבר לאחר חמש שנים שזו היתה החלטה נדירה באיכותה ואני משוגעת על העבודה שלי). ראיתי כי טוב.. איפה עברתי לגור? בדירה הכי מתפרקת וצפופה שיש רק כי היא קרובה לים.

ובכלל.. להירשם לכל קורס שרק אפשר, להחליט שאם יש לי עשרים דקות פנויות אז ממש עכשיו אני חייבת להלחין שיר, לעשות לעצמי רשימות של חלומות שצריך להגשים ואשכרה להגשים אותם אחד אחד כל אחד בקצב שלו! לכתוב את כל השורות שאני כותבת בפייסבוק ולהחליט שהן חשובות מספיק בשביל שיקראו אותן, לקנות בגדים שאין לאף אחד אחר, לנסוע לחו"ל לבד ובלי כסף לשום דבר חוץ מאוכל ורק ללכת ברגל כל הזמן ולהתבונן איך נראים הימים של אנשים במקומות שונים, לעשות חופשות עם עצמי בארץ כי אמנם אני חיה לבד אבל לא מוצאת מספיק זמן לבד עם עצמי, לא לעשות מנוי לנטפליקס ולספוטיפיי אלא אם חיי יהיו תלויים בזה, לא לתלות שום מסך על הקיר בביתי ועוד ועוד ועוד!!

ובעצם לאחל לעצמי איחול סודי וכמוס כזה שבגלגול הבא בבקשה להיות קצת יותר כמו כולם. רק קצת, לרצות את מה שנורמלי לרצות, לשאוף למה שנורמלי לשאוף, להסתכל מדי פעם על חיים של אחרים ואפילו לקנא קצת, לרצות גם- להיות כמוהם קצת, להתפשר על הגשמה של שניים שלושה חלומות רק בשביל לחיות חיים יציבים יותר, לחסוך קצת כסף לפני נסיעות לחו"ל כדי לטוס בסטייל ולקנות כל מה שאני רוצה, לעשות מנוי לנטפליקס ולהיות קצת יותר בעניינים על מה כולם מדברים.

וכאן ועכשיו- לאחרונה עברתי לדירה חדשה בגלל שהיא גדולה ויפה יותר מהקודמת, הבנתי שהשאיפה כרגע הכי גדולה שלי זה להיות שכירה במשרה מלאה ולקום כל בוקר לעבודה באותה שעה (והחל מספטמבר זה יקרה! התרגשות!!), הבנתי שאם האוטו שלי ישן ממש אז זה בסדר, כולם מחליפים את האוטו שלהם וגם לי מותר, לא צריך להתעקש שהוא יהיה אצלי עד יום מותו. לגבי מערכות יחסים, אגב, אני עדיין ממש ממש לא יודעת כלום אבל עכשיו כשאני מגשימה את האיחול שלי לגלגול הבא להתקרב יותר לקונפורמיזם מי יודע.. אקום בוקר אחד ואולי אדע משהו על מה אני רוצה או לאן אני שואפת.

אז זה לא הגלגול הבא עדיין ואני מניחה שאשאר די אני, אבל יש משהו בחיים האלה שכולם חיים. ויש משהו מעייף בלשמור על מרחק מזה כל הזמן, ומשהו נעים בלהתקרב.

אגב, אני עדיין מגשימה לעצמי חלומות ועל כך לא אוותר:) האתר הזה הוא אחד מהם.