קריאה לחיבוק

אנקדוטה קצרה על כמה חיות המחמד שלנו ניזונות מחום ואהבה ועד כמה יש להן אינטיליגנציה רגשית מפותחת: החתול שלי (שקוראים לו פלא והוא כנראה באמת פלא), מתיישב כל יום ליד הכיור של המקלחת ומיילל עד שאני מגיעה. אני כמובן מיד חושבת שהוא רוצה לשתות מים ומפעילה את הברז. אבל כל פעם פלא לא מפסיק ליילל ולא מעוניין לשתות עד שהוא לא מקבל חיבוק-- הבנתי במהלך הקורונה (כי ביליתי הרבה בבית וזה איפשר לי להכיר את הדפוסים שלו טוב יותר), שהיללה הזו היא לא יללה שקשורה לצמאון למים, אלא לצמאון לחיבוק. לפעמים הוא אפילו בכלל לא שותה מהמים באותו רגע אבל הוא כן מתרפק על החיבוק ואפילו אוהב להסתכל במראה תוך כדי, שמשתקפת מתוכה דמותו כיצור מאוד אהוב ביקום הזה, בזרועות של אמא מאוד אוהבת ביקום הזה.